המנהג להמתין בין אכילת בשר לאכילת חלב מהווה דוגמא להרחבה הלכתית שהתפתחה באזורים שונים במשך תקופה ארוכה. במאמר זה נבקש לבחון הרחבה זו ומתוך כך לעיין בגורמים המחוללים הרחבות בהלכה. בעקבות מחקריו של יעקב כ"ץ, תתבסס עבודתנו על עיון במשא ומתן ההלכתי לדורותיו ועל ניתוח היסטורי שיבחן את המניעים הרגשיים והדתיים ואת ההשפעות של הסִפְרוּת הכתובה והמודפסת על הקהילות השונות. חמישה שלבים כרונולוגיים-גיאוגרפים יהוו תשתית לתיאור השתלשלות זו: ארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד; בבל בתקופת התלמוד והגאונים; אשכנז–צרפת מול ספרד–צפון-אפריקה–פרובאנס בתקופת הראשונים; אשכנז–צרפת מסוף תקופת הראשונים ועד ראשית העת החדשה; אשכנז–פולין בעת החדשה.

המאמר התפרסם בכתב העת האמריקני AJS Review

לחצו כאן לקריאת המאמר כולו בפורמט PDF

ביבליוגרפיה: א"א סטולמן, 'התרחבות בהלכה כהיתוך אופקים פרשני; ההמתנה בין בשר לחלב כמקרה מבחן, ‪AJS Review 28/2 (2005)‬, עמ' א-ל