בתגובה למאמרו המשעשע של יורם מלצר, "התפנות שכזאת" ("תרבות וספרות", 18.11), ראוי לציין כי השורש פנ"ה מציין עשיית צרכים לפחות מן המאה השלישית לספירה. ראיה לכך בדוגמאות המגוונות המובאות במילונו של בן-יהודה, (עמ' 4981, אותו עמוד שממנו ציטט, למרבה הפלא, מלצר במאמרו). השינוי בעברית המודרנית מתמצה במעתק מבניין נפעל, לבניין התפעל. מעתה עוד יש להעיר שמשמעות הפועל בהקשר זה אינה נגזרת בהכרח מפינוי הפסולת הביולוגית של הגוף, כפי שהציע מלצר. אפשר בהחלט שהמלה "נפנה" במשמעות של עשיית צרכים הנה קיצורו של הביטוי "נפנה לצרכיו", המתאר אדם שמסתלק ומפנה פניו למקום אחר כדי לעשות צרכיו. כך לפחות מרמזים הדברים שנשתמרו בתלמוד הירושלמי, מסכת סוטה, א, ג (טז ע"ד): "שאם יפנה אחד מהן לצורכו".